פסטיבל הכד (בדוואנאגארי, קומבה מלה), נחגג בהודו אחת לשלוש שנים, בכל פעם בעיר אחרת מתוך ארבע הערים הקדושות אוג'אין, נאסיק, הארידווארואללהאבאד, כך שחוגגים אותו בכל אחת מהערים פעם אחת בכל 12 שנים.אחת למחזור בן 12 שנים מגיע תורה של העיר אללהאבאד, השוכנת לגדת נהר הגנגס וליד ואראנסי, במדינת אוטר פראדש, לארח את החג, אירוע זה נקרא פורנה קומבה מלה (או קומב מלה). האירוע מתקיים ב"סאנגם", מקום מפגשם של שני נהרות קדושים מוחשיים ונהר קדוש רוחני, ונחשב להתכנסות הגדולה וההמונית ביותר בעולם.באמצע מחזור 12 השנים מתקיים באללהאבאד החג ארד קומבה מלה (Ardh Kumba Mela), אליו מגיעים רק מספר מיליוני חוגגים.פעם ב-144 שנים (תריסר תריסרים) מסתיים מחזור, הכוכבים נמצאים בסדר מסוים, המביא, על פי האמונה ההינדית, לאנרגיה קוסמית גבוהה, כשאז חוגגים את החג מהא קומבה מלה. בשנת 2001 התקיימה התכנסות כזאת באללהאבאד, שאליה הגיעו כ-70 מיליון מאמינים.
אני הגעתי לקומבה מלה מלווה בחברי מיכה אוחנה,ובמשך כשבוע תעדנו את הנעשה בפסטיבל.
אי אפשר לדמיין ,וקשה להסביר את העוצמה הנלווית למראות החזקים שרואים בפסטיבל.
העוצמה האנושית של מיליוני אנשים שהולכים בסדר מופתי ומתרכזים כולם לאותו מקום -הסאנגם על מנת לטבול בנהר ולהשתתף כולם באותה אנרגיה ששמורה למקומות כל כך קדושים.
אני ציפיתי לבלאגן אטומי הנדרש מכמות אנשים כזאת,אבל המשטרה נערכה שם בכוחות כל כך גדולים שהסדר נשמר על כנו.
הארוע המרכזי בקומבה מלה הוא ללא ספק הריצה של הנאגה בבה (הבבות הערומים)לתוך הנהר.
ישנם מספר ימי טבילה קדושים באותו חודש שבהם מבצעים כל הבאבות את הטבילה בנהר באופן מאורגן,כפי שכבר נכתב הקומבה מלה הזאת היתה קדושה במיוחד והתאריך הספציפי של הטבילה היה היום העמוס ביותר בפסטיבל .עשרות מיליוני הודים הגיעו מכל קצוות הודו על מנת להשתתף בארוע הגדול,ואף אחד לא התכוון לוותר על מקומו.על מנת להיות מסוגל לצלם את הטבילה יצאנו ב 3 לפנות בוקר מהמלון הממוקםבמרכז העיר
הריקשות לא הורשו להכנס למתחם הסנגאם ואנחנו מצאנו את עצמו עושים את דרכנו באופן רגלי עם כל ההודים .המסלול היה בן כמה קילומטרים וכשהגענו לנהר אי אפשר היה למצוא סירה שתכניס אותנו לנהר על מנת שנוכל לצלם ממול את הבאבות הרצים אלינו.צילום מאחור לא בא בחשבון ולכן התחלנו לחפש סירה שתמורת סכום הוגן תכניס אותנו,לבסוף לאחר שיכנועים רבים מצאנו את הסירה שהסכימה(עבור סכום לא הגון) להכניס אותנו לתוך הנהר.