א. זריחה בבבוקר שבת בהרי הגהט. שיחי התה במדרונות, הנחלים לאיטם והעולם. ------------------------------ ב. וינו קבלהרי, הירקן, שמתגורר בבית קטן ויפה שבנה אביו לפני שנים רבות על החוף במפרץ קוצ'ין התעורר כשהוא מוטרד קמעא ממצב המפלגה האדומה. הוא תלה על עץ הקוקוס בגינת ביתו דגל אדום ישיש שעליו מצוירים מגל ופטיש. שתה צ'אי, קרא עיתון וכמו כל בוקר אמר שלום: לשכנו סעיד שחזר מהתפילה, למריה השכנה שהעמיסה על האפנוע שניים מנכדיה והצטלבה. ואז פנה והלך לעבודתו, מוטרד קמעא מעמדת המפלגה האדומה. בדרך עצר במקדש שיווה הנהדר רקד עם האל הפיל קד לפני האלה הפרה הניח מנחה נעל סנדליו והמשיך מואר בדרכו לעבודה ועכשיו, נתמך בידי האלים, שיווה, פרוורטי הפרה, גנש והפילים, ידע וינו שהכל כשורה כמו הים של קוצ'ין כמו עץ קוקוס בסערה, וכבר לא היה מוטרד קמעא בעניין המפלגה האדומה.
