מה אוכלים בדרום הודו?
- hellwing02
- 20 באוג׳
- זמן קריאה 4 דקות
כתב: רז הלווינג "מסע לצ'אי"
מדריך אישי (מאוד) למטייל הרעב (מכל הסוגים!)
בואו נדבר רגע על אוכל. מי שמכיר אותי יודע שאני חובב אוכל מושבע, ובטח בהודו – ארץ של טעמים וריחות משגעים. אחד הדברים שתמיד מרתקים אותי בהודו זה שרוב האוכלוסייה כאן צמחונית, והמטבח הצמחוני שלהם הוא פשוט גאוני! אבל אל חשש, חברים, הודו היא לא רק גן עדן לצמחונים. במיוחד בדרום המדינה, ובאזורים כמו גואה שהם קצת יותר קוסמופוליטיים, תמצאו הכל מהכל - ממנות הודיות מסורתיות (בשריות וצמחוניות) ועד למסעדות מערביות מצוינות, ואפילו נקודות חמד עם אוכל ישראלי שמזכיר קצת את הבית. אז לא משנה מה אתם אוהבים לאכול, בואו איתי למסע קולינרי קטן בדרום הודו, מבטיח לכם שלא תישארו רעבים!
אז במיוחד בשבילכם, הכנתי מדריך קטן עם המנות שאני אישית הכי אוהב, אלה שתמיד גורמות לי להרגיש בבית, גם כשאני אלפי קילומטרים ממנו.
מנות שאתם פשוט חייבים לטעום (תסמכו עליי)
נתחיל עם כמה קלאסיקות שגם אם אתם אוכלי בשר מושבעים, אתם פשוט חייבים לנסות, כי הן הלב הפועם של המטבח הדרומי:
Masala Dosa מאסאלה דוסה (Masala Dosa):
אה, הדוסה. זה הרבה יותר מסתם קרפ. דמיינו קרפ ענק, דקיק ופריך בטירוף, שעשוי מאורז ועדשים, ובפנים מתחבא לו תבשיל תפוחי אדמה רך ומתובל בעדינות. הרגע הזה שאתה שובר חתיכה פריכה וטובל אותה בצ'אטני קוקוס ובסאמבר (מרק עדשים חמצמץ)... אין דברים כאלה. זו ארוחת הבוקר המושלמת שלי.
תאלי (Thali):
טאלי הודי
אם אתם כמוני, ואוהבים לטעום מהכל, התאלי הוא בשבילכם. זו בעצם "ארוחת טעימות" אישית. אתם מקבלים מגש גדול (לפעמים אפילו עלה בננה אמיתי!) ועליו מלא קעריות קטנות, וכל אחת היא עולם ומלואו: תבשיל עדשים (דאל), כל מיני ירקות ברטבים שונים, יוגורט מרענן (רייטָה), חמוצים, אורז, ולחם הודי פריך. זו הדרך הכי טובה להבין את העושר של המטבח המקומי.
ועכשיו, לחובבי הבשר והדגים – התכוננו להתענג:
האזורים הדרומיים, במיוחד מדינות החוף כמו קראלה וגואה, הן גן עדן אמיתי לאוהבי דגים ומאכלי ים.
קארי דגים בסגון גואה קארי דגים בסגנון קראלה (Kerala Fish Curry):
תשכחו מכל מה שידעתם על קארי. כאן מדובר בתבשיל עשיר על בסיס חלב קוקוס, עם תבלינים מקומיים ונגיעה של תמרינדי שנותנת לו חמיצות עדינה. הדג פשוט נמס בפה. אין דבר יותר טוב מאשר לנגב את הרוטב הזה עם אפאם (פנקייק תחרה רך) או אורז לבן.
צ'יקן צ'טינאד (Chicken Chettinad):
זו מנה מאזור צ'טינאד בטאמיל נאדו והיא לא לבעלי לב חלש! מדובר בתבשיל עוף ארומטי וחריף במיוחד, עם תערובת תבלינים ייחודית שנקלית במקום. אם אתם אוהבים חריף עם עומק של טעמים – זו המנה שלכם.
קארי סרטנים של גואה (Goan Crab Curry):
אם הגעתם לגואה, אתם חייבים לנסות את זה. רוטב עשיר, מתוק-חריף, שעוטף סרטנים טריים ועסיסיים. זו ארוחה שאוכלים עם הידיים, מתלכלכים ופשוט נהנים מכל ביס.
ומה שותים? (כי חייבים משהו ליד)
צ'אי מסאלה (Masala Chai):
זה הדלק שלי בהודו. תה שחור חזק עם חלב, סוכר ותערובת תבלינים מחממת וריחנית. (לא סתם קראתי לחברה "מסע לצ'אי)
לאסי (Lassi):
" מנגו בננה ומלון" משקה היוגורט הלאומי. אני אישית מכור ללאסי מנגו – הוא מתוק, קר ומרענן. מושלם ליום חם.
מי קוקוס מי קוקוס טריים: תשכחו מכל מה שאתם מכירים. לשתות עם קש ישר מאגוז קוקוס שזה עתה הורידו מהעץ – זו התחושה האמיתית של חופש.
ולקינוח
"גולאב ג'אמון" – כדור קטן של אושר טהור
אה, גולאב ג'אמון... רק להגיד את השם הזה כבר מעלה לי חיוך על הפנים. אם יש קינוח אחד שהוא התמצית של הודו – מתוק, חם, מנחם ומלא בנשמה – זה הכדור הקטן והשחום הזה. אני זוכר את הפעם הראשונה שטעמתי אותו, אי שם בתחילת דרכי בהודו, בדוכן רחוב קטן בדלהי. המוכר הגיש לי קערית חרס קטנה עם שני כדורים חמים ששחו בסירופ ריחני. הביס הראשון... וואו. זה היה רגע של התגלות. פיצוץ של מתיקות חמה שממיסה לך את הלב.
אז מה זה בעצם כדור הקסם הזה? תחשבו על סופגנייה קטנטנה, רכה ועסיסית, אבל במקום בצק שמרים, היא עשויה מבצק על בסיס חלב (לרוב אבקת חלב). מטגנים אותה בשמן עמוק עד שהיא מקבלת צבע חום-זהוב יפהפה, ואז, וזה החלק הכי טוב, טובלים אותה בסירופ סוכר חם שבושם בהל, מי ורדים ולפעמים גם זעפרן. הכדור סופג לתוכו את כל הסירופ המתוק והופך להיות רך ונימוח, כזה שפשוט נמס על הלשון.
בהודו, גולאב ג'אמון הוא הרבה יותר מסתם קינוח. הוא סמל של חגיגה, של שמחה, של אירוח. תמצאו אותו בכל מקום: בחתונות מפוארות, בפסטיבלים צבעוניים, במסעדות יוקרה וגם בדוכני הרחוב הכי פשוטים. להגיש למישהו גולאב ג'אמון זו דרך להגיד "אני שמח שאתה פה", לחגוג רגע מתוק בחיים.
מילה של אזהרה (מתוך ניסיון אישי): החבר'ה הקטנים האלה מתוקים. אבל ממש מתוקים. זו לא מתיקות עדינה, זו מתיקות ישירה, עוצמתית, כזו שממלאת את כל הגוף באושר. אני תמיד ממליץ להתחיל עם כדור אחד, לתת לטעם להציף אתכם, ואז להחליט אם אתם מוכנים לעוד סיבוב.
אז בפעם הבאה שאתם מטיילים בהודו ונתקלים בכדורים החומים והמבריקים האלה ששוחים בסירופ, תעשו לעצמכם טובה. אל תחשבו יותר מדי, פשוט תטעמו. זה ביס של הודו האמיתית – חמה, מתוקה, אוהבת ובלתי נשכחת.
כמה טיפים ממני אליכם, לאכילה בראש שקט
"No spicy, please": שתי מילים שיצילו אתכם אם אתם לא חובבי חריף. תגידו אותן בחיוך, וברוב המקומות ישמחו להכין לכם גרסה עדינה יותר.
תשאלו את המקומיים: הסוד שלי למציאת המקומות הכי שווים? אני תמיד שואל את הנהג שלי או את החבר'ה בקבלה של המלון איפה הם אוהבים לאכול. זה תמיד עובד.
לכו על מבושל וחם: זה כלל אצבע שתמיד עובד. אוכל שבושל היטב והגיע אליכם חם לשולחן הוא האופציה הבטוחה ביותר.
ואם מתגעגעים הביתה? בואו נהיה כנים, לפעמים אחרי כמה ימים של תבלינים אקזוטיים, הלב פשוט רוצה משהו מוכר. והיופי בדרום הודו, ובמיוחד בגואה, זה שהעולם כולו מגיע לכאן. בלי בעיה תמצאו מסעדות עם אוכל מערבי מצוין – פיצות, פסטות, סטייקים. וכן, חברים, אתם לא טועים, בגואה יש לא מעט מסעדות שמגישות אוכל ישראלי משובח. אז אם תרגישו געגועים לחומוס, שקשוקה או סלט ישראלי מרענן, תדעו שיש לכם אופציות מצוינות.
תפתחו את הלב (ואת הפה): אל תפחדו לנסות. האוכל הוא חלק כל כך מרכזי ומהנה מהחוויה ההודית. תהיו סקרנים, תטעמו, תגלו.
ב"מסע לצ'אי", אנחנו חיים ונושמים את הודו, והאוכל הוא חלק ענק מזה. אנחנו מכירים את המסעדות הקטנות והאותנטיות, את המקומות שמגישים אוכל מערבי מעולה, ואפילו את המסעדות הישראליות הכי טובות. נשמח לעזור לכם לבנות חוויה קולינרית שתתאים בדיוק לטעם שלכם. [קישור לעמוד יצירת קשר]
להמלצות באתר "למטייל" : https://www.lametayel.co.il/pois/ydj9q
תגובות